קללה
חלק א'
א . עַל-יְדֵי הַקְּלָלוֹת בָּא אֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם.
ב . אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְקַלֵּל אֶלָּא-אִם-כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ.
ג . אַל תִּהְיֶה קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ.
ד . הַקְּלָלוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַכַּוָּנָה.
ה . לִפְעָמִים נִתְקַיֵּם קִלְלַת הַצַּדִּיק כָּל יְמֵי חַיָּיו וְלא לְאַחַר מוֹתוֹ.
ו . סוֹף-שֶׁקִּלְלַת חִנָּם יָשׁוּב עַל הַמְקַלֵּל.
ז . קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ בְּחִנָּם וַאֲפִלּוּ עַל תְּנַאי בָּאָה.
ח . אֲפִלּוּ נָכְרִי הַמְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵךְ.
חלק שני
א . אָדָם הָרָגִיל בִּקְלָלוֹת הוּא מֵעוֹלַם-הַתּהוּ וְכֵן לְהֵפֶךְ, הָרָגִיל בִּבְרָכָה הוּא מֵעוֹלַם הַתִּקּוּן.
ב . עַל-יְדֵי הַחֲקִירוֹת בְּעוֹלַם-הַתּהוּ, הַיְנוּ מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה כוּ', עַל-יְדֵי זֶה גּוֹרֵם קְלָלָה, וְהַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲקִירוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרֵם בְּרָכָה.
ג . הָרָגִיל בִּקְלָלָה, עַל-יְדֵי זֶה לא יִהְיֶה לוֹ בְּגָדִים עַל שַׁבָּת.
ד . אֵין כּחַ הַקְּלָלָה חָל עַל מְיֻחָס.
ה . עַל-יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.
ו . עַל-יְדֵי מַשָּׂא-וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.
ז . כְּשֶׁאָדָם מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת חֲרָדָה, מַזִּיק לוֹ הַקְּלָלָה מְאד.