כבוד
חלק א'
א . כְּשֶׁרוֹצִין לִדְחוֹת אֵיזֶה אָדָם מֵעֲבוֹדַת אֱלקוּת, נוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד כְּדֵי לְטָרְדוֹ.
ב . מִי שֶׁדּוֹבֵר עַל צַדִּיק, לְסוֹף שֶׁנִּתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי כּל.
ג . מִי שֶׁמְּבַזֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, עַל-יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁשְּׁמוֹ אֵינוֹ שָׁכוּחַ מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, וּבְנֵי אָדָם יִקְרְאוּ אֶת בְּנֵיהֶם בִּשְׁמוֹ.
ד . תִּקּוּן חֲצוֹת הוּא סְגֻלָּה לְכָבוֹד.
ה . מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִתְרוֹמֵם עַל יָדוֹ לְמַעְלָה, הוּא נַעֲשֲֶׂה מְפֻרְסָם.
ו . מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּכָבוֹד שֶׁל צַדִּיקִים, עַל-יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְחֻלְשָׁה.
ז . חִבּוּק הַסֵּפֶר תּוֹרָה מְסֻגָּל לְכָבוֹד.
ח . עַל-יְדֵי עֲנָוָה בָּא כָּבוֹד.
ט . לִפְעָמִים יֵשׁ לָאָדָם כָּבוֹד וּגְדֻלָּה בִּשְׁבִיל זְכוּת שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ.
י . מִי שֶׁאוֹמֵר לא חָטָאתִי, הוּא מְבֻזֶּה בְּעֵינֵי כּל.
יא . רב הַבִּזְיוֹנוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם הֵם בִּשְׁבִיל חַטְּאוֹת נְעוּרִים.
יב . צִמָּאוֹן הַמֻּפְלָג הוּא סִימָן לִירִידַת הַכָּבוֹד.
יג . מִי שֶׁמַּצִּיל סֵפֶר-תּוֹרָה מִשׁוּם דָּבָר הַמְאַבֵּד אוֹתוֹ, זוֹכֶה לְכָבוֹד.
יד . אִישׁ נִכְבָּד-דְּבָרָיו קַיָּמִים.
טו . כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן כָּבוֹד לְאָדָם, תִּתֵּן כָּבוֹד גַּם לִמְשַׁמְּשׁוֹ.
טז . כְּשֶׁנֶּחְטָטִים הַמֵּתִים, בְּיָדוּעַ שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהָבִיא אֵיזֶה בִּזָּיוֹן עַל הַחַיִּים, וְנִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר.
יז . מִי שֶׁעוֹבֵר עַל צִוּוּי שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא נוֹפֵל מֵחֲשִׁיבוּתוֹ.
יח . עַל-יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד בָּא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
יט . אָדָם שֶׁהוּא בַּחֲשִׁיבוּת אֵין צָרִיךְ לְבַזּוֹתוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע.
כ . צָרִיךְ לִתֵּן כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
כא . עַל-יְדֵי כָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַתּוֹרָה, אָדָם נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאָיו.
כב . כְּבוֹד הַנֵּס לָבוֹא בְּהַצְנֵעַ.
כג . מִי שֶׁהוּא מְבֻזֶּה, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב כְּזָבִים.
כד . הַבְּגָדִים שֶׁל הָאָדָם מְכַבְּדִין אֶת הָאָדָם.
כה . הַכָּבוֹד תּוֹלֶה בַּנֶּפֶשׁ.
כו . הַכָּבוֹד תּוֹלֶה בִּרְצוֹן הַלֵּב.
כז . כְּשֶׁאַתָּה נִרְדָּף, תִּזְכֶּה לְכָבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה.
כח . עַל-יְדֵי בִּקּוּר-חוֹלִים הַכּל מִתְכַּבְּדִין בּוֹ.
כט . מִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ, לא יִזְכֶּה לְסֵפֶר, שֶׁיִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ.
חלק שני
א . בְּנֵי אָדָם הַמְּכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה, בְּיָדוּעַ שֶׁהֵם מְהֻגָּנִים וְכֵן לְהֵפֶךְ.
ב . כָּל הַכָּבוֹד שֶׁל כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִכְלָלִים בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְעַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה מְנוֹרָה וְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וּקְטרֶת וּשְׁמִירָה מִן מַאֲכָלִים טְמֵאִים, כָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מַחֲזִירִים אֶת הַכָּבוֹד שֶׁבְּתוֹכָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
ג . בָּזֶה שֶׁיּוֹצְאִין לִקְרַאת אָדָם חָשׁוּב, נִתְעוֹרְרִין עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. גַּם עַל-יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים גַּם-כֵּן.
ד . צָרִיךְ לְכַבֵּד לָזֶה, שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.